החברה הישראלית להשתלות מפתחת שיטות חדשות להגדלת כמות האיברים להשתלות.
בין השיטות:
1. "שרשראות תורמים חיים"
מודל "שרשראות תורמים חיים" למצבים שקרוב משפחה של חולה מבקש לתרום כליה, אבל האיבר לא מתאים לחולה המיועד.
השתלות צולבות הן השתלות שבהן בן משפחה תורם איבר לחולה ממשפחה אחרת, ובן משפחה של החולה המושתל תורם איבר לחולה הראשון.
2. השתלת איברים של נפגעי תאונות דרכים
איברים שיקצרו מהרוגי תאונות דרכים יועברו להשתלה, עם דגש מיוחד על כליות וכבד.
המודל עוסק במצב שהצוות הרפואי מגיע לנפגע בדקות הראשונות כשעדיין ניתן לחבר אותו למיכשור ולהשאיר אותו במצב שיוכל לשמר את האיברים - עד להגעה לבי"ח.
הנושא מחייב את הצוותים הרפואיים להערך לכך- ובמיוחד הצוותים של מד"א.
השארת הנפגעים במצב המשמר את האיברים מיולד לתת זמן לצוותים המיועדים לכך- לפנות למשפחות ולקבל את הסכמתם לתרומת האיברים.
3. שימוש באיברים של מתים לאחר אירועי לב שמתו בבתי החולים חולים אלה מתאימים להשתלה והציוד בבתי החולים זמין ומתאים לכך בצורה אופטימלית.
כל שנשאר הוא לבקש את אישורם של בני המשפחה.
4. השתלת איברים מישראלים המבקשים שלא להאריך את חייהם
חולים המבקשים שלא להאריך את חייהם בשל מחלות קשות יכולים אף הם לסייע בקיצור התורים להשתלות.
דווקא בקבוצת האוכלוסיה הזו - יש יותר אוזן קשבת.
חשוב לציין את זמני ההמתנה לאיברים בישראל:
- כליה - 51 חודשים.
- כבד - 26 חודשים.
- לב -חמישה חודשים וחצי.
- ריאות - חמישה חודשים וחצי.
