יום שלישי, 2 באוגוסט 2011

ינואר 2011: שיא של תרומות איברים בחודש אחד

אפקט "אבי כהן" השפיע על המוטיבציה לתרומת איברים בישראל.
חוסר הסכמתה של משפחת כהן לתרום את איבריו של אב המשפחה שנהרג מתאונת אופנוע גרמה לציבור הישראלי להחשף לעניין תרומת איברים ובכך סייעה להגברת המודעות בקרב הציבור לעניין.

בחודש ינואר תרמו 8 משפחות את איברי יקיריהם לחולים הזקוקים להשתלה.

27 חולים שהמתינו לתרומת איברים קיבלו חיים חדשים בעקבות ניתוחי ההשתלה שבוצעו בהם ברמב"ם, איכילוב, בילינסון, וסורוקה.

אולם הבשורה הזו באה עם חשש של רופאי ההשתלות בינהם פרופ' מרדכי קרמר :
במהלך 2010 נפטרו 124 ישראלים בעודם ממתינים להשתלה.
כשרוב החולים ממתינים לתרומת כליה, כבד, ריאה ולב.

בהשוואה לשנים קודמות - מדובר במגמת עליה גדולה ומדאיגה:.
בשנת 2006 נפטרו 64 חולים בהמתנה להשתלה.
בשנת 2007 נפטרו 86 חולים.
בשנת 2008 נפטרו 80 חולים.
ובשנת 2009 נפטרו 92 חולים בעודם ממתינים להשתלה.

יום שבת, 11 ביוני 2011

דילמת החיים של ד"ר מירון גרוס

כתבה מעניינת על ד"ר מירון גרוס מרצה בכיר לקבלת החלטות במכללה האקדמית תל אביב־יפו.
מירון חלה בכ־IPF.
Idiopathic Pulmonary Fibrosis, היא מחלת ריאות סופנית שסיבתה לא ידועה.
רוב חולי IPF מתים כשלוש שנים אחרי שאובחנו, והדבר היחיד שיכול להעניק להם שנות חיים נוספות ולהעלות את איכות חייהם הוא השתלת ריאה. 

בקיץ 2008, נסע מירון לכנס בברצלונה ושם חש החמרה במחלה.
מיד כששב לארץ ביקש פגישה דחופה עם הרופא המטפל שלו, ראש המרכז למחלות ריאה בבית החולים בילינסון פרופ' מרדכי קרמר.

למאמר המלא
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3520051,00.html 
 

יום שלישי, 31 במאי 2011

התרופה אונברז בריזהלר (Indacaterol) לטיפול במחלת ה-COPD אושרה לשימוש בישראל וכלולה בסל הבריאות

אונברז בריזהלר הינו מרחיב סמפונות מקבוצת הבטא אגוניסטים (LABA) לטיפול במחלת ה-COPD, אשר ניתן פעם ביום הודות לפעילות ארוכת הטווח שלו. המשאף מגיע בשני מינונים, 150 ו- 300 מק"ג .
הנחיות ה-GOLD לשנת 2010 מציינות כי בשלב הבינוני של מחלת ה-COPD יש להתחיל עם מרחיב סמפונות ארוך טווח אחד או יותר ורק בשלב המתקדם יותר של המחלה יש להוסיף סטרואידים בשאיפה. בהנחיות אלו אונברז נכלל כאחד ממרחיבי הסמפונות ארוכי הטווח הקיימים היום לטיפול בחולי COPD .
במחקרים קליניים, אונברז הוכיח:
  • עליונות בשיפור מדד FEV1 בהשוואה לטיפול במרחיבי סמפונות מסוג ביתא אגוניסטים
    ארוכי טווח (LABA) אחרים 
  • עליונות בשיפור מדדי קוצר נשימה בהשוואה למרחיבי הסמפונות טיוטרופיום וסאלמטרול 
  • התחלת פעולה מהירה, כבר תוך 5 דקות מרגע השאיפה, המעניקה לחולה הרגשת הקלה מיידית
    בסימפטומים ויכולה להגביר את היענות החולה לטיפול
  • פחות שימוש בתרופות "הצלה" בהשוואה למרחיבי סמפונות אחרים
  • שיפור איכות חיי המטופל בהשוואה למרחיבי סמפונות אחרים, טיוטרופיום וסאלמטרול
משאף הבריזהלר הינו נוח לשימוש ומאפשר למטופל: לראות שאכן הוא לקח את כל המנה, לחוש בטעם של לקטוז
וכן לשמוע את הקפסולה מסתובבת. בדרך זו המטופל מבטיח שהתרופה נלקחה כראוי.

יום שבת, 5 במרץ 2011

שלום גרניט לשעבר הממונה על השכר במשרד האוצר תרם במותו ל3 חולים

שלום גרניט, לשעבר הממונה על השכר באוצר, בן ה-64  לקה בדום לב בזמן ששהה בביתו.
גרניט שכב כשבועיים מחוסר הכרה.
משפחתו  החליטה לקיים את רצונו ובקשתו ולתרום איבריו.
שלום גרניט ז"ל

איבריו של שלום גרניט ז"ל הצילו שלושה חולים.
הכליות הושתלו בניתוח חדשני בבית חולים "רמב"ם"בגבר בשנות ה-60.
מדובר בניתוח חדשני כיון שזו פעם הראשונה שבבית החולים משתילים שתי כליות מאותו תורם אצל חולה אחד במטרה להגדיל את סיכויי קליטת ותפקוד הכליות.
הריאות הושתלו ע"ע פרופ. מרדכי קרמר בבית החולים "בלינסון" בגבר בין 48.
הכבד הושתל בבית החולים "איכילוב" באישה בת 62.

יום רביעי, 9 בפברואר 2011

נדיר: צעיר בן 30 קיבל תרומת כבד מבת 75

בשל המחסור באיברים להשתלה - מאלתרים בישראל תרומות- שלפי שעה מצליחות להציל חייהם של
חולים.

לדוגמה ניתן להראות את כושר האילתור של הרופאים במקרה הזה:

החולה, ארטיום סלאייב, בן 30 סבל ממחלת כבד, כבר אושפז במצב אנוש בהדסה.
הוא קיבל את הכבד של ליזה לבובסקי,  בת 75 שנפטרה אתמול בביה"ח העמק בעפולה מדימום מוחי.

התוצאה המיידית: חייו של  סלאייב- ניצלו.


ליזה לבובסקי ז"ל





יום ראשון, 6 בפברואר 2011

איבריו תומס בן השנה הצילו 2 חולים

משפחתו של תומס בלזצ'וק, פעוט בן שנה וחודשיים שנפטר לאחר מחלת פרכוסים קשה תרמה את איבריו להשתלה.
שתי הכליות הושתלו בבת 14.
הכבד של תומס הועבר להשתלה בגרמניה.
לישראל יש הסכם שיתוף פעולה עם ארגון ההשתלות האירופאי.
כתוצאה מהעברת הכבד לגרמניה - יקבלו חולים ישראלים תרומת איברים מחו"ל.
גודלו ומשקלו הקטן של תומס גרמו לכך שלא נמצאו בישראל חולים מתאימים. חולים הממתינים להשתלת איברים, פרט לכליות.
הכליות הקטנות התאימו רק להשתלה בילד גדול יותר.
לכן השתילו את הכליות בילדה בת 14 שמאושפזת בבית החולים שניידר בשל אי ספיקת כליות בדיאליזה.

תומס בלזצ'וק ז"ל

הכבד נשלח בשל הסכם שיתוף פעולה בין המרכז הלאומי להשתלות לבין ארגון ה"יורו-טרנספלנט".
הארגון כולל את המדינות הבאות:
בלגיה, הולנד, אוסטריה, גרמניה, לוקסמבורג, סלובניה וקרואטיה.

הסכם שיתוף הפעולה קובע כי
כאשר נוצר מצב בו ישנה תרומת איבר/ים ואין מועמד מתאים במדינה התורמת, הארגונים יציעו להעביר את האיברים לשאר המדינות.

ההסכם מחייב את המדינות לסייע זו לזו במיוחד כשישנם חולים קשים במצבים דחופים ביותר.
בדרך כלל מדובר בחולה במחלות כבד קשות.

יום ראשון, 30 בינואר 2011

פרופסור מרדכי קרמר - קורות חיים


פרופסור מרדכי קרמר
מומחה בתחום השתלת ריאות יתר לחץ דם ריאתי וברונכוסקופיות פולשניות

השתלמויות:
מחלות ריאה אוניברסיטת מיאמי השתלות ריאה אוניברסיטת סטנפורד קליפורניה.
פרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב.
השתלם במחלות ריאה והשתלות ראיה בארה"ב.
 מקומות עבודה:
מנהל מכון ריאות , המרכז הרפואי בילינסון
בית חולים השרון
פרופ' 'קרמר מקבל מטופלים במרפאה פרטית "נארא" ברמת גן.

השכלה:
ביס הדסה עין כרם

פרסומים:
פרופ' קרמר פרסם למעלה מ – 250 פרסומים מקצועיים בתחומי התמחותו.


יום חמישי, 27 בינואר 2011

עליזה גולדנברג בת ה-22 נהרגה - איבריה הצילו 4 חולים

הצעירה, עליזה גולדנברג, השתחררה רק לפני כחודש משירות ביחידה מובחרת בחברון.
היא נהרגה בעת שרכבה עם חבר על אופנוע.
(החבר שיצא ללא פגע מהתאונה מעולם לא הוציא רישיון נהיגה, ונהג על כלי רכב שונים לאורך השנם הרבות למרות כמה וכמה פעמים נתפס על ידי השוטרים, הועמד לדין וריצה עונשי מאסר בכלא.
בכל פעם שרשיונו נפסל - הוא המשיך לנהוג ונתפס שוב.
).


משפחתה שידעה שעליזה חתמה על "כרטיס אדי", הסכימה לתרומת האיברים.
החולים שזכו לחיים חדשים הם:
הריאות הושתלו בגבר בן 63.
הכבד הושתל באישה בת 56.

עליזה גולדנברג ז"ל

הכליה הושתלה בגבר בן 51.
ההשתלות הללו בוצעו בבית החולים בילינסון

בבית החולים איכילוב הושתלו כליה ולבלב בגבר בן 46.

"חשיבות החתימה על כרטיס אדי היא גבוהה ביותר", אומרת דבורה שרר, דוברת המרכז הלאומי להשתלות. "למשפחה הרבה יותר קל לקבל החלטה בזמן אמת, שהוא הקשה מכל, ברגעי ההתמודדות עם העובדה שיקירם נפטר, ולכבד את רצונו לתרום את איבריו ולהציל חיים".

יום שלישי, 25 בינואר 2011

1,117 חולים ממתינים להשתלה


המרכז הלאומי להשתלות מפרסם כי בתחילתה של שנת  2011 ממתינים 1,117 ישראלים להשתלת איברים.

החולים מפולחים לפי הרשימה הבאה:
733 חולים, הם חולי כליות המטופלים בדיאליזה וממתינים להשתלת כליה.
159 חולים להשתלת כבד.
128 חולים להשתלת לב.
79 חולים להשתלת ריאות.
6 חולים להשתלה משולבת של לב וריאות 
16 חולים להשתלה משולבת של כליה ולבלב.

המצב בישראל מעיד על המחסור החמור באיברים ובתורמים מתאימים.

בסה"כ ניתן לציין עליה מדאיגה בכמות החולים הממתינים לתרומת איברים.
אם בשנת 2006 המתינו 768 חולים להשתלה- הרי שבשנת 2011 כבר ממתינים 1117 חולים.

יום שבת, 22 בינואר 2011

האב קיבל כליה וריאה - הבן תרם (לאחר מותו ) כליות

רק בישראל.

אם זה לא היה מדהים- זה היה נשמע כמו מדע בדיוני.

המצב של השתלות האיברים בישראל הופך מיום ליום ליותר ויותר בעייתי.
באין תרומת איברים בעיקר בשל ארגונים הזויים כגון "ישיבת שובו בנים" שמנעה ממשפחת הכדורגלן לתרום את איבריו למרות שהובהר מעל לכל ספק שכהן מת מוות מוחי והסיכוי לחזרתו לחיים בריאים כלשהם - אפסי, ומבחינת התאמתו לתרומת איברים, ובעיקר בשל בשל רצונו של כהן לתרום את איבריו (ולראיה הוא חתם על כרטיס אדי מספר חודשים לפני מותו הטרגי) רק מעצמים את תסכולם של החולים ואנשי הרפואה.

עם כל הכבוד לרבני "ישיבת שובו בנים", לא הם אלו שצריכים להחליט אם לקיים או למנוע את חייהם של אחרים.
וצריך לחזור ולהזכיר- תרומת איברים של אדם אחד היא הצלת נפשות של רבים אחרים.

והדוגמה הטובה ביותר היא של משפחתו של איתן וילגוביץ, שמת בנסיבות טראגיות 4 חודשים לאחר שחתם על כרטיס אדי.
גם המשפחה הסכימה לתרום את איבריו להשתלה.
בבתי החולים בוצע מרתון השתלות, שבסיכומו ניצלו חייהם של חמישה אנשים.
צריך לציין שחוץ מאלה שחייהם ניצלו - שני חולים אחרים זכו במאור עיניים.

ועוד חשוב להבהיר שאין אפשרות לבצע משלוח של איברים באמצעות שירותי שילוח בינלאומי של איברים בחו"ל.

האיברים שיתרמו בישראל מושתלים בחולים ישראלים.

יתכן שאם אנשי ורבני ישיבת "שובו בנים" ואלה המושפעים מהם- יוצאו מחוץ לרשימת החולים הממתינים לתרומה- הם יתחילו לחשוב שוב על מעשיהם.

מותו המצער של אבי כהן יכל להציל עוד לפחות 5 חולים אחרים.
ועל זה נאמר: "לא תעמוד על דם רעך...."

הבהרה:
הפוסט הזה לא נכתב על דעתו של פרופסור מרדכי קרמר.