יום שבת, 22 בינואר 2011

האב קיבל כליה וריאה - הבן תרם (לאחר מותו ) כליות

רק בישראל.

אם זה לא היה מדהים- זה היה נשמע כמו מדע בדיוני.

המצב של השתלות האיברים בישראל הופך מיום ליום ליותר ויותר בעייתי.
באין תרומת איברים בעיקר בשל ארגונים הזויים כגון "ישיבת שובו בנים" שמנעה ממשפחת הכדורגלן לתרום את איבריו למרות שהובהר מעל לכל ספק שכהן מת מוות מוחי והסיכוי לחזרתו לחיים בריאים כלשהם - אפסי, ומבחינת התאמתו לתרומת איברים, ובעיקר בשל בשל רצונו של כהן לתרום את איבריו (ולראיה הוא חתם על כרטיס אדי מספר חודשים לפני מותו הטרגי) רק מעצמים את תסכולם של החולים ואנשי הרפואה.

עם כל הכבוד לרבני "ישיבת שובו בנים", לא הם אלו שצריכים להחליט אם לקיים או למנוע את חייהם של אחרים.
וצריך לחזור ולהזכיר- תרומת איברים של אדם אחד היא הצלת נפשות של רבים אחרים.

והדוגמה הטובה ביותר היא של משפחתו של איתן וילגוביץ, שמת בנסיבות טראגיות 4 חודשים לאחר שחתם על כרטיס אדי.
גם המשפחה הסכימה לתרום את איבריו להשתלה.
בבתי החולים בוצע מרתון השתלות, שבסיכומו ניצלו חייהם של חמישה אנשים.
צריך לציין שחוץ מאלה שחייהם ניצלו - שני חולים אחרים זכו במאור עיניים.

ועוד חשוב להבהיר שאין אפשרות לבצע משלוח של איברים באמצעות שירותי שילוח בינלאומי של איברים בחו"ל.

האיברים שיתרמו בישראל מושתלים בחולים ישראלים.

יתכן שאם אנשי ורבני ישיבת "שובו בנים" ואלה המושפעים מהם- יוצאו מחוץ לרשימת החולים הממתינים לתרומה- הם יתחילו לחשוב שוב על מעשיהם.

מותו המצער של אבי כהן יכל להציל עוד לפחות 5 חולים אחרים.
ועל זה נאמר: "לא תעמוד על דם רעך...."

הבהרה:
הפוסט הזה לא נכתב על דעתו של פרופסור מרדכי קרמר.

יום שבת, 11 בדצמבר 2010

איברי הרוגים בתאונות להשתלות


החברה הישראלית להשתלות מפתחת שיטות חדשות להגדלת כמות האיברים להשתלות.
בין השיטות:

1. "שרשראות תורמים חיים"
מודל "שרשראות תורמים חיים" למצבים שקרוב משפחה של חולה מבקש לתרום כליה, אבל האיבר לא מתאים לחולה המיועד.
השתלות צולבות הן השתלות שבהן בן משפחה תורם איבר לחולה ממשפחה אחרת, ובן משפחה של החולה המושתל תורם איבר לחולה הראשון.


2. השתלת איברים של נפגעי תאונות דרכים
איברים שיקצרו מהרוגי תאונות דרכים יועברו להשתלה, עם דגש מיוחד על כליות וכבד.
המודל עוסק במצב שהצוות הרפואי מגיע לנפגע בדקות הראשונות כשעדיין ניתן לחבר אותו למיכשור ולהשאיר אותו במצב שיוכל לשמר את האיברים - עד להגעה לבי"ח.
הנושא מחייב את הצוותים הרפואיים להערך לכך- ובמיוחד הצוותים של מד"א.
השארת הנפגעים במצב המשמר את האיברים מיולד לתת זמן לצוותים המיועדים לכך- לפנות למשפחות ולקבל את הסכמתם לתרומת האיברים.

3. שימוש באיברים של מתים לאחר אירועי לב שמתו בבתי החולים חולים אלה מתאימים להשתלה והציוד בבתי החולים זמין ומתאים לכך בצורה אופטימלית.
כל שנשאר הוא לבקש את אישורם של בני המשפחה.

4. השתלת איברים מישראלים המבקשים שלא להאריך את חייהם
חולים המבקשים שלא להאריך את חייהם בשל מחלות קשות יכולים אף הם לסייע בקיצור התורים להשתלות.
דווקא בקבוצת האוכלוסיה הזו - יש יותר אוזן קשבת.


חשוב לציין את זמני ההמתנה לאיברים בישראל:
  • כליה - 51 חודשים.
  • כבד - 26 חודשים.
  • לב -חמישה חודשים וחצי.
  • ריאות - חמישה חודשים וחצי.
וזו בעצם חשיבות שיפור הזמינות של איברים להשתלה.

 

יום שני, 6 בדצמבר 2010

פרופ מרדכי קרמר: סכנות העשן וחומרי הבערה

 
הרבה פעמים בשריפות מה שפוגע הוא לא הכוויה אלא שאיפת העשן.
הוא נכנס לדרכי הנשימה ומגרה את הסימפונות, שגורמים בצורה ישירה לשיעול וצפצופים.
אם העשן נכנס לריאות בכמות דגולה מאוד זה עלול לגרום נזק לריאות.
חולי אסטמה, חסמת הריאות, ואנשים הסובלים ממחלות ריאה כרוניות עלולים לסבול מאוד מהעשן שהתפזר באיזור הכרמל כתוצאה מהשריפה.

גם החומר מעכב הבעירה שפוזר על ידי המטוסים השונים הינו חומר רעיל מאוד.
הוא יעיל מאוד בכיבוי שריפות אולם לבני אדם הוא רעיל.
שמו: אמוניום פוספט.
מדובר בחומר כימי רעיל הגורם לגירוי של ריריות הפה ובדרכי הנשימה של הנחשפים אליו.

לכן ממליץ פרופ. מרדכי קרמר שלא להגיע לאיזור השריפה ולהמנע ככל הניתן מלהחשף לחומרים השונים המפוזרים על ידי המטוסים ולהתרחק באופן כללי מהמקום - במיוחד לאנשים שסובלים ממחלות ריאה שונות.

יום ראשון, 21 בנובמבר 2010

שם עברי ל COPD

בתחרות שנערכה על ידי עמותת "לנשום" (עמותה המאגדת חולים הסובלים מקשיי נשימה) - הוחלט למצוא שמות עבריים למחלות נשימה שונות:
למחלת האסתמה - יש לה שני שמות עבריים: גנחת הסימפונות או קצרת הנשימה.

לחולים הסובלים מ-COPD, המוכרת הרבה פחות, למרות היותה נפוצה וקטלנית יותר, אין (יותר נכון לא היה עד עכשיו) שם עברי.

בעוד שהאסתמה היא מחלה התקפית באופיה, הCOPD היא מתמשכת (כרונית).
בבית החולים "קפלן" הכריזו בשבוע שעבר חמשת השופטים על השם הזוכה:
חסמת הריאה.


מעניין אם מהיום ישתמשו הרופאים בשם זה או שיעדיפו את ה COPD.

יום רביעי, 29 בספטמבר 2010

השתלת ריאות ממושתלת לב

רחל קושילביץ, שעברה השתלת לב לפני כ 17 שנים, ונפטרה משבץ מוחי תרמה את ריאותיה לשתי חולות אחרות ובהן הושתלו ריאותיה של קושילביץ.
אחת המושתלות היא טויבה בריזל, ירושלמית בת 60 שסבלה ב 7 השנים האחרונות מפיברוזיס ריאתי  - דלקות חוזרות ונשנות בריאותיה - דבר שגרם להצטלקויות מרובות בריאות ולירידה משמעותית בתפוקתן.

בריזל היתה מחוברת רוב הזמן לחמצן וצרכה תרופות רבות.

פרופסור מרדכי קרמר מנהל מרפאת הריאות בבית החולים בילינסון התראיין אתמול לחדשות והסביר כי בכל שנה יש כ70 חולים הנזקקים לתרומת ריאות.
אולם בשנה האחרונה המצוקה שלהם גדלה כיון שמתחילת השנה בוצעו בסך הכל כ20-25 ניתוחי השתלה שזה כמחצית מהממוצע השנתי.

ולכן החשיבות הגדולה של תרומת איברים הן מהחי והן מהמת .
באין תרומות - חולים מתים בהמתנה להשתלה.

חשוב לציין את העובדה שרחל קושילביץ נהנתה מהארכת תוחלת חיים ומשיפור משמעותי באיכות חייה בגלל אותה השתלת לב שעברה לפני 17 שנים.


יום חמישי, 1 ביולי 2010

רשימת החולים המלאה שחייהם ניצלו הודות לתרומת האיברים של משפחת דלייקה

בהמשך לפוסט הקודם הנה רשימת החולים המלאה שחייהם ניצלו הודות לתרומת האיברים של משפחת דלייקה

  1. כליה הושתלה בגבר בשנות ה-50 לחייו שסבל מאי ספיקת כליות.
    החולה מתאושש ומצבו הוגדר טוב.
  2.  כליה שניה הושתלה בנערה, בת 15, הסובלת ממחלה גנטית נדירה, ובנוסף לוקה בלופוס.
    (מחלה קשה בה הגוף יוצר נוגדנים נגד איברים ורקמות של הגוף). 
  3. ריאה הושתלה בחולה בן כ 60.
    החולה במצב יציב, ועדיין מונשם ביחידה לטיפול נמרץ.
  4. הלב הושתל בחולה בשנות ה-60 לחייו שמצבו יציב.
    החולה נותק ממכונת הנשמה ומאושפז ביחידה לטיפול נמרץ.
  5. הכבד הושתל בחולה בן 52 המאושפז בבית החולים איכילוב.
    החולה נמצא כבר בהכרה מלאה ומתאושש כשהוא במצב יציב.

    אדם אחד שהציל 5 אחרים.
פרופ מרדכי קרמר מקבוצת כללית:
"אחרי 230 השתלות, אני עדיין מתרגש בכל פעם שאני מודיע למטופל שלי שנמצאה תרומה וקורא לו להגיע לביה"ח להשתלה".

בשנת 2007 ציינו גם אירוע חשוב בהיסטוריה הרפואית של בילינסון: מושתלת הריאה ה-100, רעיה כהן, פגשה את מושתל הריאה ה-200, שרלי פרץ, שזכה בחיים חדשים בקיץ 2007. מושתלת הריאה ה-100 הגיעה לביקור עם עוגה ענקית בצורת המספר 200.