התרופה אונברז בריזהלר (Indacaterol) לטיפול במחלת ה-COPD אושרה לשימוש בישראל וכלולה בסל הבריאות

אונברז בריזהלר הינו מרחיב סמפונות מקבוצת הבטא אגוניסטים (LABA) לטיפול במחלת ה-COPD, אשר ניתן פעם ביום הודות לפעילות ארוכת הטווח שלו. המשאף מגיע בשני מינונים, 150 ו- 300 מק"ג .

הנחיות ה-GOLD לשנת 2010 מציינות כי בשלב הבינוני של מחלת ה-COPD יש להתחיל עם מרחיב סמפונות ארוך טווח אחד או יותר ורק בשלב המתקדם יותר של המחלה יש להוסיף סטרואידים בשאיפה. בהנחיות אלו אונברז נכלל כאחד ממרחיבי הסמפונות ארוכי הטווח הקיימים היום לטיפול בחולי COPD .

במחקרים קליניים, אונברז הוכיח:

• עליונות בשיפור מדד FEV1 בהשוואה לטיפול במרחיבי סמפונות מסוג ביתא אגוניסטים
  ארוכי טווח (LABA) אחרים 
• עליונות בשיפור מדדי קוצר נשימה בהשוואה למרחיבי הסמפונות טיוטרופיום וסאלמטרול 
• התחלת פעולה מהירה, כבר תוך 5 דקות מרגע השאיפה, המעניקה לחולה הרגשת הקלה מיידית
  בסימפטומים ויכולה להגביר את היענות החולה לטיפול
• פחות שימוש בתרופות "הצלה" בהשוואה למרחיבי סמפונות אחרים
• שיפור איכות חיי המטופל בהשוואה למרחיבי סמפונות אחרים, טיוטרופיום וסאלמטרול

משאף הבריזהלר הינו נוח לשימוש ומאפשר למטופל: לראות שאכן הוא לקח את כל המנה, לחוש בטעם של לקטוז
וכן לשמוע את הקפסולה מסתובבת. בדרך זו המטופל מבטיח שהתרופה נלקחה כראוי.

שם עברי ל COPD

בתחרות שנערכה על ידי עמותת "לנשום" (עמותה המאגדת חולים הסובלים מקשיי נשימה) - הוחלט למצוא שמות עבריים למחלות נשימה שונות:
למחלת האסתמה - יש לה שני שמות עבריים: גנחת הסימפונות או קצרת הנשימה.

לחולים הסובלים מ-COPD, המוכרת הרבה פחות, למרות היותה נפוצה וקטלנית יותר, אין (יותר נכון לא היה עד עכשיו) שם עברי.

בעוד שהאסתמה היא מחלה התקפית באופיה, הCOPD היא מתמשכת (כרונית).
בבית החולים "קפלן" הכריזו בשבוע שעבר חמשת השופטים על השם הזוכה:
חסמת הריאה.

מעניין אם מהיום ישתמשו הרופאים בשם זה או שיעדיפו את ה COPD.

Tiotropium מביא להאטה בהתקדמות COPD

מאת ד"ר עמית עקירוב (פורסם ב e-med.co.il)

בחולים עם
COPD -Chronic Obstructive Pulmonary Disease
שלא קיבלו קודם לכן טיפול אחזקה, ל-Tiotropium (ספיריבה) כטיפול אחזקה קו-ראשון תועלת משמעותית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם ב-European Respiratory Journal.

החוקרים כותבים כי Tiotropium הביא להאטת התקדמות המחלה בחולים אלו, כפי שבא לידיה ביטוי בהאטת ההתדרדרות בתפקוד הריאתי.
איכות החיים הבריאותית השתפרה עם מתן Tiotropium.


החוקרים הגיעו למסקנה זו לאחר שניתחו את הנתונים אודות 810 חולי COPD שלקחו חלק במחקר UPLIFT. המשתתפים במחקר זה נטלו Tiotropium במינון 18 מיקרוגרם, פעם ביום, או פלסבו.


החולים בניתוח הנוכחי של הממצאים (המהווים 13.5% מסך המדגם במחקר UPLIFT) היו אלו שלא קיבלו קודם לכן טיפול אחזקה.
בתחילת המחקר, מדד FEV-1 הממוצע לאחר מתן מרחיבי סמפונות עמד על 52% מהערך הצפוי.


לאחר 30 ימי טיפול, מדדי השפל של FEV1 היו גבוהים יותר באופן מובהק, ב-99 מ"ל, בקבוצת הטיפול הפעיל. ערכים אלו נותרו גבוהים יותר לאורך תקופת המחקר ולאחר ארבע שנים, ערכי FEV1 בבוקר, טרם הטיפול, היו גבוהים יותר ב-134 מ"ל בקבוצת המטופלים ב- Tiotropium, בהשוואה למטופלי פלסבו.


שיעור התלקחויות המחלה עם Tiotropium היה נמוך ב- 16%, בהשוואה למטופלי פלסבו, אך היה חוסר מובהקות סטטיסטית.

כמו כן, איכות החיים הבריאותית – במיוחד בתחום הפעילות הגופנית – התדרדרה באופן איטי יותר בחולים שטופלו במשך 4 שנים ב- Tiotropium, בהשוואה למטופלי פלסבו.
יתרה מזאת, שיעור החולים בקבוצת הטיפול ב- Tiotropium, שנזקקו לטיפול אחזקה נוסף במהלך תקופת המחקר, היה נמוך יותר.


החוקרים מסכמים וכותבים כי מניתוח הנתונים הנוכחי עולה כי Tiotropium הינו טיפול אחזקה תקף כקו-ראשון, בחולי COPD.
הם קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.