התרופה אונברז בריזהלר (Indacaterol) לטיפול במחלת ה-COPD כלולה בסל הבריאות

אנו שמחים להודיעך כי התרופה אונברז בריזהלר (Indacaterol) לטיפול במחלת ה-COPD כלולה בסל הבריאות בשילוב עם טיוטרופיום לחולים עם FEV1
אונברז בריזהלר הינו מרחיב סמפונות מקבוצת הבטא אגוניסטים (LABA) לטיפול במחלת ה-COPD אשר ניתן פעם ביום הודות לפעילות ארוכת הטווח שלו. המשאף מגיע בשני מינונים, 150 ו- 300 מק"ג2. אונברז ברזיהלר הוכח כ:
משפר תפקודי ריאה (מדד FEV1) באופן משמעותי 60 מ"ל יותר מסאלמטרול3 ,100 מ"ל יותר מפורמוטרול4 מפחית משמעותית את תסמיני קוצר הנשימה ומשפר סימפטומים ואיכות חיים2 בעל התחלת פעולה מהירה (תוך 5 דקות)1 אונברז ניתן באמצעות משאף הבריזהלר שהינו בעל יתרונות בהשוואה למשאפים הקיימים היום בשוק לבריזהלר תנגודת נמוכה בהשוואה למשאפים האחרים הנמצאים היום בשימוש. עובדה המבטיחה שכל חולי ה-COPD יצליחו לשאוף את מנת התרופה הדרושה5 החולה יכול לוודא כי אכן לקח את כל מנת התרופה מאחר והקפסולה המכילה את התרופה הינה שקופה. תכונה זו מקטינה את האפשרות שבשל כשלים בשימוש נכון במשאף, התרופה כלל לא תילקח2
במחקרים זהים רנדומלים, כפולי סמיות שבדקו את יעילות הטיפול המשולב באונברז יחד עם טיוטרופיום למשך 12 שבועות נראה כי6:
התוספת של אונברז לטיוטרופיום הביאה לשיפור נוסף משמעותי של 70-80 מ"ל במדד FEV1
התוספת של אונברז לטיוטרופיום הביאה לשיפור נוסף משמעותי של 100-130 מ"ל במדד נפח שארתי בריאות במנוחה (resting inspiratory capacity [IC]) התוספת של אונברז לטיוטרופיום הורידה את צריכת תרופות ההצלה

ינואר 2011: שיא של תרומות איברים בחודש אחד

אפקט "אבי כהן" השפיע על המוטיבציה לתרומת איברים בישראל.

חוסר הסכמתה של משפחת כהן לתרום את איבריו של אב המשפחה שנהרג מתאונת אופנוע גרמה לציבור הישראלי להחשף לעניין תרומת איברים ובכך סייעה להגברת המודעות בקרב הציבור לעניין.

בחודש ינואר תרמו 8 משפחות את איברי יקיריהם לחולים הזקוקים להשתלה.

27 חולים שהמתינו לתרומת איברים קיבלו חיים חדשים בעקבות ניתוחי ההשתלה שבוצעו בהם ברמב"ם, איכילוב, בילינסון, וסורוקה.

אולם הבשורה הזו באה עם חשש של רופאי ההשתלות בינהם פרופ' מרדכי קרמר :

במהלך 2010 נפטרו 124 ישראלים בעודם ממתינים להשתלה.

כשרוב החולים ממתינים לתרומת כליה, כבד, ריאה ולב.

בהשוואה לשנים קודמות - מדובר במגמת עליה גדולה ומדאיגה:.

בשנת 2006 נפטרו 64 חולים בהמתנה להשתלה.

בשנת 2007 נפטרו 86 חולים.

בשנת 2008 נפטרו 80 חולים.

ובשנת 2009 נפטרו 92 חולים בעודם ממתינים להשתלה.

דילמת החיים של ד"ר מירון גרוס

כתבה מעניינת על ד"ר מירון גרוס מרצה בכיר לקבלת החלטות במכללה האקדמית תל אביב־יפו.

מירון חלה בכ־IPF.

Idiopathic Pulmonary Fibrosis, היא מחלת ריאות סופנית שסיבתה לא ידועה.
רוב חולי IPF מתים כשלוש שנים אחרי שאובחנו, והדבר היחיד שיכול להעניק להם שנות חיים נוספות ולהעלות את איכות חייהם הוא השתלת ריאה. 

בקיץ 2008, נסע מירון לכנס בברצלונה ושם חש החמרה במחלה.
מיד כששב לארץ ביקש פגישה דחופה עם הרופא המטפל שלו, ראש המרכז למחלות ריאה בבית החולים בילינסון פרופ' מרדכי קרמר.

למאמר המלא

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3520051,00.html 

 

התרופה אונברז בריזהלר (Indacaterol) לטיפול במחלת ה-COPD אושרה לשימוש בישראל וכלולה בסל הבריאות

אונברז בריזהלר הינו מרחיב סמפונות מקבוצת הבטא אגוניסטים (LABA) לטיפול במחלת ה-COPD, אשר ניתן פעם ביום הודות לפעילות ארוכת הטווח שלו. המשאף מגיע בשני מינונים, 150 ו- 300 מק"ג .

הנחיות ה-GOLD לשנת 2010 מציינות כי בשלב הבינוני של מחלת ה-COPD יש להתחיל עם מרחיב סמפונות ארוך טווח אחד או יותר ורק בשלב המתקדם יותר של המחלה יש להוסיף סטרואידים בשאיפה. בהנחיות אלו אונברז נכלל כאחד ממרחיבי הסמפונות ארוכי הטווח הקיימים היום לטיפול בחולי COPD .

במחקרים קליניים, אונברז הוכיח:

• עליונות בשיפור מדד FEV1 בהשוואה לטיפול במרחיבי סמפונות מסוג ביתא אגוניסטים
  ארוכי טווח (LABA) אחרים 
• עליונות בשיפור מדדי קוצר נשימה בהשוואה למרחיבי הסמפונות טיוטרופיום וסאלמטרול 
• התחלת פעולה מהירה, כבר תוך 5 דקות מרגע השאיפה, המעניקה לחולה הרגשת הקלה מיידית
  בסימפטומים ויכולה להגביר את היענות החולה לטיפול
• פחות שימוש בתרופות "הצלה" בהשוואה למרחיבי סמפונות אחרים
• שיפור איכות חיי המטופל בהשוואה למרחיבי סמפונות אחרים, טיוטרופיום וסאלמטרול

משאף הבריזהלר הינו נוח לשימוש ומאפשר למטופל: לראות שאכן הוא לקח את כל המנה, לחוש בטעם של לקטוז
וכן לשמוע את הקפסולה מסתובבת. בדרך זו המטופל מבטיח שהתרופה נלקחה כראוי.

שלום גרניט לשעבר הממונה על השכר במשרד האוצר תרם במותו ל3 חולים

שלום גרניט, לשעבר הממונה על השכר באוצר, בן ה-64  לקה בדום לב בזמן ששהה בביתו.
גרניט שכב כשבועיים מחוסר הכרה.
משפחתו  החליטה לקיים את רצונו ובקשתו ולתרום איבריו.

שלום גרניט ז"ל

איבריו של שלום גרניט ז"ל הצילו שלושה חולים.
הכליות הושתלו בניתוח חדשני בבית חולים "רמב"ם"בגבר בשנות ה-60.
מדובר בניתוח חדשני כיון שזו פעם הראשונה שבבית החולים משתילים שתי כליות מאותו תורם אצל חולה אחד במטרה להגדיל את סיכויי קליטת ותפקוד הכליות.
הריאות הושתלו ע"ע פרופ. מרדכי קרמר בבית החולים "בלינסון" בגבר בין 48.
הכבד הושתל בבית החולים "איכילוב" באישה בת 62.

נדיר: צעיר בן 30 קיבל תרומת כבד מבת 75

בשל המחסור באיברים להשתלה - מאלתרים בישראל תרומות- שלפי שעה מצליחות להציל חייהם של
חולים.

לדוגמה ניתן להראות את כושר האילתור של הרופאים במקרה הזה:

החולה, ארטיום סלאייב, בן 30 סבל ממחלת כבד, כבר אושפז במצב אנוש בהדסה.
הוא קיבל את הכבד של ליזה לבובסקי,  בת 75 שנפטרה אתמול בביה"ח העמק בעפולה מדימום מוחי.

התוצאה המיידית: חייו של  סלאייב- ניצלו.

ליזה לבובסקי ז"ל

איבריו תומס בן השנה הצילו 2 חולים

משפחתו של תומס בלזצ'וק, פעוט בן שנה וחודשיים שנפטר לאחר מחלת פרכוסים קשה תרמה את איבריו להשתלה.

שתי הכליות הושתלו בבת 14.

הכבד של תומס הועבר להשתלה בגרמניה.

לישראל יש הסכם שיתוף פעולה עם ארגון ההשתלות האירופאי.

כתוצאה מהעברת הכבד לגרמניה - יקבלו חולים ישראלים תרומת איברים מחו"ל.

גודלו ומשקלו הקטן של תומס גרמו לכך שלא נמצאו בישראל חולים מתאימים. חולים הממתינים להשתלת איברים, פרט לכליות.

הכליות הקטנות התאימו רק להשתלה בילד גדול יותר.

לכן השתילו את הכליות בילדה בת 14 שמאושפזת בבית החולים שניידר בשל אי ספיקת כליות בדיאליזה.

תומס בלזצ'וק ז"ל

הכבד נשלח בשל הסכם שיתוף פעולה בין המרכז הלאומי להשתלות לבין ארגון ה"יורו-טרנספלנט".
הארגון כולל את המדינות הבאות:
בלגיה, הולנד, אוסטריה, גרמניה, לוקסמבורג, סלובניה וקרואטיה.

הסכם שיתוף הפעולה קובע כי כאשר נוצר מצב בו ישנה תרומת איבר/ים ואין מועמד מתאים במדינה התורמת, הארגונים יציעו להעביר את האיברים לשאר המדינות.

ההסכם מחייב את המדינות לסייע זו לזו במיוחד כשישנם חולים קשים במצבים דחופים ביותר.
בדרך כלל מדובר בחולה במחלות כבד קשות.

פרופסור מרדכי קרמר - קורות חיים

פרופסור מרדכי קרמר

מומחה בתחום השתלת ריאות יתר לחץ דם ריאתי וברונכוסקופיות פולשניות

השתלמויות:

מחלות ריאה אוניברסיטת מיאמי השתלות ריאה אוניברסיטת סטנפורד קליפורניה.

פרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב.

השתלם במחלות ריאה והשתלות ראיה בארה"ב.

 מקומות עבודה:

מנהל מכון ריאות , המרכז הרפואי בילינסון

בית חולים השרון

פרופ' 'קרמר מקבל מטופלים במרפאה פרטית "נארא" ברמת גן.

השכלה:
ביס הדסה עין כרם

פרסומים:

פרופ' קרמר פרסם למעלה מ – 250 פרסומים מקצועיים בתחומי התמחותו.

עליזה גולדנברג בת ה-22 נהרגה - איבריה הצילו 4 חולים

הצעירה, עליזה גולדנברג, השתחררה רק לפני כחודש משירות ביחידה מובחרת בחברון.
היא נהרגה בעת שרכבה עם חבר על אופנוע.
(החבר שיצא ללא פגע מהתאונה מעולם לא הוציא רישיון נהיגה, ונהג על כלי רכב שונים לאורך השנם הרבות למרות כמה וכמה פעמים נתפס על ידי השוטרים, הועמד לדין וריצה עונשי מאסר בכלא.
בכל פעם שרשיונו נפסל - הוא המשיך לנהוג ונתפס שוב.).


משפחתה שידעה שעליזה חתמה על "כרטיס אדי", הסכימה לתרומת האיברים.
החולים שזכו לחיים חדשים הם:
הריאות הושתלו בגבר בן 63.
הכבד הושתל באישה בת 56.

עליזה גולדנברג ז"ל

הכליה הושתלה בגבר בן 51.
ההשתלות הללו בוצעו בבית החולים בילינסון

בבית החולים איכילוב הושתלו כליה ולבלב בגבר בן 46.

"חשיבות החתימה על כרטיס אדי היא גבוהה ביותר", אומרת דבורה שרר, דוברת המרכז הלאומי להשתלות. "למשפחה הרבה יותר קל לקבל החלטה בזמן אמת, שהוא הקשה מכל, ברגעי ההתמודדות עם העובדה שיקירם נפטר, ולכבד את רצונו לתרום את איבריו ולהציל חיים".

1,117 חולים ממתינים להשתלה

המרכז הלאומי להשתלות מפרסם כי בתחילתה של שנת  2011 ממתינים 1,117 ישראלים להשתלת איברים.

החולים מפולחים לפי הרשימה הבאה:
733 חולים, הם חולי כליות המטופלים בדיאליזה וממתינים להשתלת כליה.
159 חולים להשתלת כבד.
128 חולים להשתלת לב.
79 חולים להשתלת ריאות.
6 חולים להשתלה משולבת של לב וריאות 
16 חולים להשתלה משולבת של כליה ולבלב.

המצב בישראל מעיד על המחסור החמור באיברים ובתורמים מתאימים.

בסה"כ ניתן לציין עליה מדאיגה בכמות החולים הממתינים לתרומת איברים.
אם בשנת 2006 המתינו 768 חולים להשתלה- הרי שבשנת 2011 כבר ממתינים 1117 חולים.

האב קיבל כליה וריאה - הבן תרם (לאחר מותו ) כליות

רק בישראל.

אם זה לא היה מדהים- זה היה נשמע כמו מדע בדיוני.

המצב של השתלות האיברים בישראל הופך מיום ליום ליותר ויותר בעייתי.
באין תרומת איברים בעיקר בשל ארגונים הזויים כגון "ישיבת שובו בנים" שמנעה ממשפחת הכדורגלן לתרום את איבריו למרות שהובהר מעל לכל ספק שכהן מת מוות מוחי והסיכוי לחזרתו לחיים בריאים כלשהם - אפסי, ומבחינת התאמתו לתרומת איברים, ובעיקר בשל בשל רצונו של כהן לתרום את איבריו (ולראיה הוא חתם על כרטיס אדי מספר חודשים לפני מותו הטרגי) רק מעצמים את תסכולם של החולים ואנשי הרפואה.

עם כל הכבוד לרבני "ישיבת שובו בנים", לא הם אלו שצריכים להחליט אם לקיים או למנוע את חייהם של אחרים.
וצריך לחזור ולהזכיר- תרומת איברים של אדם אחד היא הצלת נפשות של רבים אחרים.

והדוגמה הטובה ביותר היא של משפחתו של איתן וילגוביץ, שמת בנסיבות טראגיות 4 חודשים לאחר שחתם על כרטיס אדי.
גם המשפחה הסכימה לתרום את איבריו להשתלה.
בבתי החולים בוצע מרתון השתלות, שבסיכומו ניצלו חייהם של חמישה אנשים.
צריך לציין שחוץ מאלה שחייהם ניצלו - שני חולים אחרים זכו במאור עיניים.

ועוד חשוב להבהיר שאין אפשרות לבצע משלוח של איברים באמצעות שירותי שילוח בינלאומי של איברים בחו"ל.

האיברים שיתרמו בישראל מושתלים בחולים ישראלים.

יתכן שאם אנשי ורבני ישיבת "שובו בנים" ואלה המושפעים מהם- יוצאו מחוץ לרשימת החולים הממתינים לתרומה- הם יתחילו לחשוב שוב על מעשיהם.

מותו המצער של אבי כהן יכל להציל עוד לפחות 5 חולים אחרים.
ועל זה נאמר: "לא תעמוד על דם רעך...."

הבהרה:
הפוסט הזה לא נכתב על דעתו של פרופסור מרדכי קרמר.

איברי הרוגים בתאונות להשתלות

החברה הישראלית להשתלות מפתחת שיטות חדשות להגדלת כמות האיברים להשתלות.
בין השיטות:

1. "שרשראות תורמים חיים"
מודל "שרשראות תורמים חיים" למצבים שקרוב משפחה של חולה מבקש לתרום כליה, אבל האיבר לא מתאים לחולה המיועד.
השתלות צולבות הן השתלות שבהן בן משפחה תורם איבר לחולה ממשפחה אחרת, ובן משפחה של החולה המושתל תורם איבר לחולה הראשון.

2. השתלת איברים של נפגעי תאונות דרכים
איברים שיקצרו מהרוגי תאונות דרכים יועברו להשתלה, עם דגש מיוחד על כליות וכבד.
המודל עוסק במצב שהצוות הרפואי מגיע לנפגע בדקות הראשונות כשעדיין ניתן לחבר אותו למיכשור ולהשאיר אותו במצב שיוכל לשמר את האיברים - עד להגעה לבי"ח.
הנושא מחייב את הצוותים הרפואיים להערך לכך- ובמיוחד הצוותים של מד"א.
השארת הנפגעים במצב המשמר את האיברים מיולד לתת זמן לצוותים המיועדים לכך- לפנות למשפחות ולקבל את הסכמתם לתרומת האיברים.

3. שימוש באיברים של מתים לאחר אירועי לב שמתו בבתי החולים חולים אלה מתאימים להשתלה והציוד בבתי החולים זמין ומתאים לכך בצורה אופטימלית.
כל שנשאר הוא לבקש את אישורם של בני המשפחה.

4. השתלת איברים מישראלים המבקשים שלא להאריך את חייהם
חולים המבקשים שלא להאריך את חייהם בשל מחלות קשות יכולים אף הם לסייע בקיצור התורים להשתלות.
דווקא בקבוצת האוכלוסיה הזו - יש יותר אוזן קשבת.


חשוב לציין את זמני ההמתנה לאיברים בישראל:

• כליה - 51 חודשים.
• כבד - 26 חודשים.
• לב -חמישה חודשים וחצי.
• ריאות - חמישה חודשים וחצי.

וזו בעצם חשיבות שיפור הזמינות של איברים להשתלה.

 

פרופ מרדכי קרמר: סכנות העשן וחומרי הבערה

 

הרבה פעמים בשריפות מה שפוגע הוא לא הכוויה אלא שאיפת העשן.
הוא נכנס לדרכי הנשימה ומגרה את הסימפונות, שגורמים בצורה ישירה לשיעול וצפצופים.
אם העשן נכנס לריאות בכמות דגולה מאוד זה עלול לגרום נזק לריאות.
חולי אסטמה, חסמת הריאות, ואנשים הסובלים ממחלות ריאה כרוניות עלולים לסבול מאוד מהעשן שהתפזר באיזור הכרמל כתוצאה מהשריפה.

גם החומר מעכב הבעירה שפוזר על ידי המטוסים השונים הינו חומר רעיל מאוד.
הוא יעיל מאוד בכיבוי שריפות אולם לבני אדם הוא רעיל.
שמו: אמוניום פוספט.
מדובר בחומר כימי רעיל הגורם לגירוי של ריריות הפה ובדרכי הנשימה של הנחשפים אליו.

לכן ממליץ פרופ. מרדכי קרמר שלא להגיע לאיזור השריפה ולהמנע ככל הניתן מלהחשף לחומרים השונים המפוזרים על ידי המטוסים ולהתרחק באופן כללי מהמקום - במיוחד לאנשים שסובלים ממחלות ריאה שונות.

שם עברי ל COPD

בתחרות שנערכה על ידי עמותת "לנשום" (עמותה המאגדת חולים הסובלים מקשיי נשימה) - הוחלט למצוא שמות עבריים למחלות נשימה שונות:
למחלת האסתמה - יש לה שני שמות עבריים: גנחת הסימפונות או קצרת הנשימה.

לחולים הסובלים מ-COPD, המוכרת הרבה פחות, למרות היותה נפוצה וקטלנית יותר, אין (יותר נכון לא היה עד עכשיו) שם עברי.

בעוד שהאסתמה היא מחלה התקפית באופיה, הCOPD היא מתמשכת (כרונית).
בבית החולים "קפלן" הכריזו בשבוע שעבר חמשת השופטים על השם הזוכה:
חסמת הריאה.

מעניין אם מהיום ישתמשו הרופאים בשם זה או שיעדיפו את ה COPD.

השתלת ריאות ממושתלת לב

רחל קושילביץ, שעברה השתלת לב לפני כ 17 שנים, ונפטרה משבץ מוחי תרמה את ריאותיה לשתי חולות אחרות ובהן הושתלו ריאותיה של קושילביץ.
אחת המושתלות היא טויבה בריזל, ירושלמית בת 60 שסבלה ב 7 השנים האחרונות מפיברוזיס ריאתי  - דלקות חוזרות ונשנות בריאותיה - דבר שגרם להצטלקויות מרובות בריאות ולירידה משמעותית בתפוקתן.

בריזל היתה מחוברת רוב הזמן לחמצן וצרכה תרופות רבות.

פרופסור מרדכי קרמר מנהל מרפאת הריאות בבית החולים בילינסון התראיין אתמול לחדשות והסביר כי בכל שנה יש כ70 חולים הנזקקים לתרומת ריאות.
אולם בשנה האחרונה המצוקה שלהם גדלה כיון שמתחילת השנה בוצעו בסך הכל כ20-25 ניתוחי השתלה שזה כמחצית מהממוצע השנתי.

ולכן החשיבות הגדולה של תרומת איברים הן מהחי והן מהמת .
באין תרומות - חולים מתים בהמתנה להשתלה.

חשוב לציין את העובדה שרחל קושילביץ נהנתה מהארכת תוחלת חיים ומשיפור משמעותי באיכות חייה בגלל אותה השתלת לב שעברה לפני 17 שנים.

רשימת החולים המלאה שחייהם ניצלו הודות לתרומת האיברים של משפחת דלייקה

בהמשך לפוסט הקודם הנה רשימת החולים המלאה שחייהם ניצלו הודות לתרומת האיברים של משפחת דלייקה

1. כליה הושתלה בגבר בשנות ה-50 לחייו שסבל מאי ספיקת כליות.
   החולה מתאושש ומצבו הוגדר טוב.
2.  כליה שניה הושתלה בנערה, בת 15, הסובלת ממחלה גנטית נדירה, ובנוסף לוקה בלופוס.
   (מחלה קשה בה הגוף יוצר נוגדנים נגד איברים ורקמות של הגוף). 
3. ריאה הושתלה בחולה בן כ 60.
   החולה במצב יציב, ועדיין מונשם ביחידה לטיפול נמרץ.
4. הלב הושתל בחולה בשנות ה-60 לחייו שמצבו יציב.
   החולה נותק ממכונת הנשמה ומאושפז ביחידה לטיפול נמרץ.
5. הכבד הושתל בחולה בן 52 המאושפז בבית החולים איכילוב.
   החולה נמצא כבר בהכרה מלאה ומתאושש כשהוא במצב יציב.
   
   אדם אחד שהציל 5 אחרים.

פרופ מרדכי קרמר מקבוצת כללית:
"אחרי 230 השתלות, אני עדיין מתרגש בכל פעם שאני מודיע למטופל שלי שנמצאה תרומה וקורא לו להגיע לביה"ח להשתלה".

בשנת 2007 ציינו גם אירוע חשוב בהיסטוריה הרפואית של בילינסון: מושתלת הריאה ה-100, רעיה כהן, פגשה את מושתל הריאה ה-200, שרלי פרץ, שזכה בחיים חדשים בקיץ 2007. מושתלת הריאה ה-100 הגיעה לביקור עם עוגה ענקית בצורת המספר 200.

 

נס הוקרה מיוחד לתורמי כליה ואונות כבד

כנס הוקרה מיוחד במינו התקיים השבוע בבית החולים איכילוב:
כמה עשרות תורמים של כליה או אונת כבד, בהם בני משפחה, חברים ותורמים, הוזמנו לטקס מיוחד שנערך לכבודם על-ידי יחידת ההשתלות בבית החולים.
"אף פעם לא אמרנו תודה לאנשים האלה" אמרו אנשי היחידה.

"התרומה שלכם מעידה על אחריות ותקווה" אמר למוזמנים מנהל יחידת ההשתלות, "למרות הסיכון שלקחתם על עצמכם".
פרופ' ריצ'רד נקש, מנהל יחידת ההשתלות בבית החולים, אמר: "התרומה הזו היא אקט מאוד דרמטי, שקורה באינטראקציה בין התורם לנתרם.
עד היום נעשו מעל 600 השתלות איברים ביותר מ-500 אנשים. המצב כיום הוא ש-30% לא יזכו להשתלה".

"אתם התורמים", אמר פרופ' ריצ'רד נקש, "התגייסתם כדי להציל חיים של קרוב משפחה.
התרומה שלכם מעידה על אחריות ותקווה למרות הסיכון שלקחתם על עצמכם.
תפקדינו במערך ההשתלות הוא להקל על תהליך ההשתלה, לא רק בהיבט הפיזי אלא לאפשר אותו במקרה שהטבע מתנגד לכך.
היום ניתן לתרום גם במידה וסוג הדם שונה.
ההתפתחויות מאפשרות הרחבה של מאגר התורמים.
השתלות האיברים הן סיפור הצלחה: אוסף של הישגים של הרפואה, המדע והטכנולוגיה".

משפחת אסיר בדואי תרמה את איבריו להשתלה

טארק דלייקה, אסיר בדואי בן 36 מבושמת טבעון שבצפון, לקה בבצקת מוחית.
משפחתו הסכימה לתרום את איבריו להשתלה.

הרופאים בבית החולים פוריה שבטבריה קבעו את מותו ואיבריו נמצאו מתאימים להשתלה:
ריאות, לב, כליות ולבלב.
האיברים נקצרו בבית החולים פוריה והוטסו בלילה באמצעות מסוק ישירות לבית החולים בילינסון בפתח תקוה, שיבצע את מרבית ההשתלות. 

 

תוך כדי התנהלות המבצע הוזעקו צוותי רופאים מומחים, צוותים גדולים של אחיות וטכנאים, וכמובן  והחולים עצמם - אלו הנמצאים ברשימת ההשתלות, לבתי החולים, לצורך הכנה לקראת ניתוחי ההשתלה. 

תמונות: דוברות בית החולים פוריה בטבריה

Tiotropium מביא להאטה בהתקדמות COPD

מאת ד"ר עמית עקירוב (פורסם ב e-med.co.il)

בחולים עם
COPD -Chronic Obstructive Pulmonary Disease
שלא קיבלו קודם לכן טיפול אחזקה, ל-Tiotropium (ספיריבה) כטיפול אחזקה קו-ראשון תועלת משמעותית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם ב-European Respiratory Journal.

החוקרים כותבים כי Tiotropium הביא להאטת התקדמות המחלה בחולים אלו, כפי שבא לידיה ביטוי בהאטת ההתדרדרות בתפקוד הריאתי.
איכות החיים הבריאותית השתפרה עם מתן Tiotropium.


החוקרים הגיעו למסקנה זו לאחר שניתחו את הנתונים אודות 810 חולי COPD שלקחו חלק במחקר UPLIFT. המשתתפים במחקר זה נטלו Tiotropium במינון 18 מיקרוגרם, פעם ביום, או פלסבו.


החולים בניתוח הנוכחי של הממצאים (המהווים 13.5% מסך המדגם במחקר UPLIFT) היו אלו שלא קיבלו קודם לכן טיפול אחזקה.
בתחילת המחקר, מדד FEV-1 הממוצע לאחר מתן מרחיבי סמפונות עמד על 52% מהערך הצפוי.


לאחר 30 ימי טיפול, מדדי השפל של FEV1 היו גבוהים יותר באופן מובהק, ב-99 מ"ל, בקבוצת הטיפול הפעיל. ערכים אלו נותרו גבוהים יותר לאורך תקופת המחקר ולאחר ארבע שנים, ערכי FEV1 בבוקר, טרם הטיפול, היו גבוהים יותר ב-134 מ"ל בקבוצת המטופלים ב- Tiotropium, בהשוואה למטופלי פלסבו.


שיעור התלקחויות המחלה עם Tiotropium היה נמוך ב- 16%, בהשוואה למטופלי פלסבו, אך היה חוסר מובהקות סטטיסטית.

כמו כן, איכות החיים הבריאותית – במיוחד בתחום הפעילות הגופנית – התדרדרה באופן איטי יותר בחולים שטופלו במשך 4 שנים ב- Tiotropium, בהשוואה למטופלי פלסבו.
יתרה מזאת, שיעור החולים בקבוצת הטיפול ב- Tiotropium, שנזקקו לטיפול אחזקה נוסף במהלך תקופת המחקר, היה נמוך יותר.


החוקרים מסכמים וכותבים כי מניתוח הנתונים הנוכחי עולה כי Tiotropium הינו טיפול אחזקה תקף כקו-ראשון, בחולי COPD.
הם קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.